מה עושים כאשר הזמן לא עף בשדה התעופה דון מואנג בנגקוק? איך מגיעים ואיך עוזבים? היכן אוכלים, יושבים, נחים? והיכן שמירת החפצים?
יש לי וידוי. אני לחוצה משדות תעופה. פוחדת לפספס איכשהו את הטיסה. תמיד לוקחת מרווחים גדולים מדי בין טיסה לבאה. דוגלת בלהקדים עדיף, מאשר לאחר ולפספס.
טיסת אלעל שלנו מתל אביב לבנגקוק, לא רק שלא אחרה, אלא אף הקדימה בשעה. נמצאו לנו כחמש שעות עד לטיסתנו הבאה.
טיסת אלעל, כמו טיסות בינלאומיות רבות אחרות, נוחתת בשדה התעופה הבנילאומי בעל השם שובר השיניים: סובראפום – Suvarnabhumi Airport שסימונו הוא: BKK.
מרבית טיסות ההמשך הזולות, בינלאומיות ופנים, ממריאות מהשדה המשני. שדה דון מואנג Don Mueang שהיה בעברו השדה הראשי של בנגקוק DMK. שימו לב , כי טיסות של חברות כמו Thai Air Bangkok airlines – כלומר טיסות של חברות יוקרתיות יותר, ממריאות משדה התעופה הבינלאומי סובראפום.
התניידות בין שני השדות:
יש שאטל חינם מסודר, לפי לוח זמנים קבוע של אוטובוסים בין שני שדות התעופה.
תדרשו להציג את כרטיס הטיסה,החייב להיות תקף ל24 השעות הקרובות בלבד. תוחתם גב ידכם בחותמת המאשרת עליתכם לאוטובוס. דרך משונה לחיסכון בנייר כרטיסי האוטובוס.
משך הנסיעה כשעה. תלוי בפקקי התנועה.
את האוטובוס ניתן למצוא בשער 3 בקומה 2.
(שולחן קטן ושני פקידים וחותמת דיו אחת)
למעשנים: פינת עישון בסמוך לאוטובוס. שימו לב, כי אסור לעשן באזורים אחרים פרט לאלה המוגדרים כאזורי עישון. בתוך השדה עצמו, אין פינות עישון כלל.
איך יוצאים משדה התעופה דון מואנג לעיר בנגקוק?
הדרך הקלה ביותר תהיה לרדת לקומה הראשונה ולהצטרף לתור המסודר של מוניות היוצאות לבנגקוק. יש אולם מסודר ובו תידרשו לקחת פתק לתור. יש מקומות ישיבה לימים עמוסים.
המונית נרשמת בצורה מסודרת במרכז השירות. נהג המונית אינו מתחכם ומפעיל מונה כנדרש. יש תוספת קטנה למחיר המונה, בגין נסיעה משדה התעופה.
כמובן שיש גם נהגי מוניות חאפרים, אלה המורידים נוסעים באזור הטיסות היוצאות ומוכנים לאסוף נוסעים בדרך חזרה לבנגקוק ללא מרכז שירות המוניות. לא מומלץ.
בעתיד,יחבר קו רכבת העלית את שדה התעופה עם העיר בנגקוק וזה בהחלט יהיה מעולה!
וכאשר זה יקרה, דעו כי יש לוקרים לשמירת חפצים בקומה השניה, ליד המלונית של השדה. תוכלו להשאיר שם את המזוודה ולצאת לטיול קצר בבנגקוק, אם יש לכם קונשקשין ארוך במיוחד.
איך מעבירים זמן בדון מואנג?
השדה מחולק לשני חלקים: בינלאומי – טרמינל 1 ומקומי – טרמינל 2.
עד כמה שיצא לי לתור, השדה המקומי שופץ די לאחרונה ומראו הכללי נאה למדי. אך עדין ישנם מעט חלקים מהשדה, אשר טרם עברו שיפוץ ובמקום רצפות מבריקות, תפסעו על שטיח עגום ושבע שנים וכתמים. (אם כי… ולא נעים לי, אבל בנתב"ג – מצב השטיחים יותר גרוע)
בקומה השנייה, עוד לפני שנכנסים לבידוק לאזור הנוסעים הטסים, יש Food Court נחמד וכמה מסעדות. במרכז האוכל ניתן למצוא לפחות שני דוכנים אשר בתפריטמצוינות מנות צמחוניות, אפילו טעימות. מחירים יקרים מהרחוב, כנהוג בשדות תעופה.
לאחר הבידוק ומעבר לאזור ההמתנה לטיסה, יש גם מסעדות, רובן אוכל מהיר מערבי. (חשוב, למי שלא ממש מתחבר למטבח המקומי)
וכך היה לנו: עברנו בזריזות מפתיעה את ביקורת הדרכונים בנחיתה בנמל התעופה הבינלאומי וSuvarnabhumi מכיוון שאנו טסים בד"כ רק עם טרולי, נחסך מאיתנו זמן ההמתנה למטען. הגענו לתחנת האוטובוס והמתנו לו קלות. נסענו משדה לשדה. טעמנו טעימה ראשונה של אוכל תאילנדי, שהוכן די בזריזות וגילנו שיש לנו לפחות עוד שלוש שעות להעביר בשדה.
רכשנו כרטיס סים מקומי בדוכן במקום והעברנו עוד כרבע שעה…
ביקור בחדרי השרותים… סקירת חנויות במתחם שדה התעופה… נשארו כשעתיים להמתנה.
עייפים? מה עושים?
כך יצא שגילנו טרקלין המתנה בתשלום ובו ספות נוחות שכיף להשתרע עליהן. במיוחד כאשר אתה עייף. מחיר השהייה (נכון לינואר 2020) בטרקלין 350 באט והמחיר כולל שתייה קלה, חמה, פירות ואוכל. עיסקה כדאית בעיקר אם לא אכלתם קודם.
זמן השהייה מוגבל לשעתיים. אחרי שעתיים, נגשו אלינו בנימוס ואמרו לנו כי הסתיים הזמן ועלינו לחדש תשלום או לצאת מהטרקלין.
טרקלין נוסף, קצת יותר מפואר מאותו בית יוצר נמצא בחלק הבינלאומי של שדה התעופה.
טיסת ההמשך שלנו למחוז הנידח Nan המריאה וזמן תאילנד שלנו התחיל לתקתק.
ינואר 2020
והפינה החדשה: מילים בתאילנדית בהקשר לשדה תעופה, שאני מנסה לזכור:
Taa Aa Gaat Sa yaan Bin – שדה תעופה.
Kreuang Bin – מטוס.
Theiye Bin – טיסה.
לפוסט אחר על טיסות פנים בתאילנד – מי נגד מי