סיאם-ריפ על כל פלאיה, נמצאת מרחק של כשעת טיסה בלבד מבנגקוק. יעד נהדר לשילוב עם טיול בתאילנד.
ניתן לבחור בין כמה חברות תעופה, במחירים כ-200 דולר הלוך ושוב. פרט לשיקול הכספי, שימו לב, מהיכן ממריאה הטיסה: מהשדה הבינלאומי או המקומי. Thai Air Asia, Thai Airways, Thai Smile Bangkok Airways .:
לפחות שלושה ימים נחוצים לטיול באנקור ואט וסביבות סיאם ריפ. תעשו לעצמכם טובה ותתכננו על עוד כמה ימים.
סיאם ריפ התפתחה מהר מאוד בשנים האחרונות והפכה מאוד ידידותית למשתמש. מבחר עצום של מלונות בכל הדרגות ומרכז עיר מגניב. השיקול לבחירת המלון, עבורינו בדרך כלל, מרחק הליכה רגלית למרכז העיר. שלא נצטרך טוקטוק על מנת להגיע בערב למסעדות. וכך יצא, שמכל המבחר העצום, בפעם האחרונה, בחרנו דווקא במלון צנוע. חדר פשוט, מעוצב בטעם מקומי, אבל מרווח. מה שעשה את המלון לאהוב היו אנשי הצוות אשר עשו כל מאמץ להבטיח לנו שהות נעימה במלון ובעיר. לאתר המלון .
מסעדות רבות וטובות ממלאות את מרכז סיאם ריפ. מכוני מסג', חנויות בגדים ומזכרות ומרכזים לעתיקות, אמנויות מקומיות ומלאכות ייצור, סבונים, אריגים, קטורות ועוד.
כאשר נוחתים בסיאם ריפ, בדרך כלל, נהג הטוקטוק הראשון שלוקח אתכם משדה התעופה למלון , יהפוך לנהגכם למשך כל השהות. הם אלופים בלטעת בכם רגש אחריות כלפיהם. על הטוב ועל הרע.
והנה סיפור: אחרי טיול בן חודשיים ברחבי תאילנד, בו לא פגשנו כלל בישראלים אחרים, הגענו לסיאם ריפ, לטייל ולפגוש בחברים אהובים. ישבנו להנאתנו במסעדה המעולה מאוד Chamkar Vegetarian Restaurant ופתאום שמענו מאחורינו את המשפט הבא: "אוי… הנה ההורים של עודד"… שתי בנות, ששרתו עם עודד שלנו בצבא, זיהו אותנו מתמונות משפחתיות שראו אצל עודד. כמובן, שמנקודה זו, הן אומצו על ידנו...
מלבד עתיקות אנקור אוט הנפלאה בעולם. אפשר לעשות טיולי יום מסיאם ריפ לקצוות. לסכם מראש על היעד עם נהג הטוקטוק ולצאת להרפתקאה.
משיחות עם נהגנו, הצטיירה לנו תמונת מצב של ארץ חלשה. שלטון מקומי מושחת והשתלטות מאפיות רוסיות, סיניות ויטנאמיות על כל נכסי הארץ. וכך, לדבריו, הוא ניסה להביא אותנו למקומות בהם תשלום הכניסה יגיע לקמבודים ולא לאחרים. לכן בחרנו הפעם, לנסוע לכפר הצף הקמבודי Kompong Phluk Floating Village ולא לכפר הצף הויטנאמי. סתם נקודה למחשבה.
הדרך לכפר די ארוכה ומרובה הרפתקאות. השיט בכפר הצף, הזכיר לי את הסרט "עולם המים"…
שיט נוסף בסירה קטנה עוד יותר, בין עצי המנגרובים בביצה.
השקענו ונסענו גם למקדשי אנקור המרוחקים יותר והרווחנו דרכי עפר יפיפיות, מראות כפר ושלווה והעדר תיירים במקדשים.
הנסיעה בטוקטוק הפתוח לניחוחות, לאבק, לטלטלות הדרך, מעצימה בהחלט את החוויה. אין כמו לחזור מאובק מטיול מעניין…
בקשו את נהגכם הנאמן לקחת אתכם לטיול בשוק המקומי של סיאם ריפ, המלא צבעים וניחוחות. קנו שם לוטוס ורוד והגישו אותו מנחה לאלים במקדש הרחוב המקומי, הנמצא בקרבת שדרת עצים מוכי עטלפים ולשלשת, ממש במרכז העיר.
Siem Reap 2014