לאחר לילה מלא בגשם, התעוררנו אל מדבר רטוב.
השיחים, נדמה היה לי, כי תיכף יתחילו לנער טיפות גשם מ"פרוותם".
אגם חדש התהווה במקום בו בדרך כלל יש גשר תת קרקעי, המחבר את מושב צופר לשדותיו.
נחל ערבה הזורם ומזג האוויר החורפי הביאו לסגירת שערי "מובלעת צופר". על "מובלעת צופר" בוודאי שמעתם בחדשות. באפריל 2020 חקלאי מושב צופר יאלצו לנטוש את שדותיהם בשטחי "מובלעת צופר". וכך, יסגרו השערים על פרויקט דו קיום נפלא שהיה ב25 השנים האחרונות בין ירדן וישראל. מדינת ישראל הבטיחה להכשיר קרקעות חילופיות ולפצות את החקלאים. אינשללה…
נחל ערבה זורם בשצף קצף. כל הנחלים זורמים לים ונחל ערבה זורם לעבר הים הנמוך ביותר בעולם – ים המלח. על כן הוא נקרא בעגת ילדי המושב: "נחל צפונה".
בנחל ערבה עשויים להמצא מוקשים ועל כן, הכניסה אליו מסוכנת.
כל נחלי הערבה זורמים. כל הכבישים שטופי מים. כל נקיק מלא במים עכורים, מלאי סחף. מפלונים נוצרים על כל רגב וסלע.
ואני… אני מתלהבת לעצמי מכמה שלוליות באמצע המדבר וחושבת… חושבת מתי ינצו הפרחים בערבה.
25 פברואר 2020