
המים בברזים, בתאילנד, עדין אינם ראויים לשתייה ואנחנו, בטיולים קצרים, עדין נוהגים לסגור את הפה במקלחת וצחצוח שניים, מתבצע במים מינרלים, מי שתייה או מים רתוחים. הולכים על הצד הבטוח.
מכיוון שבתאילנד, יש סבסוד מטורף על מי השתייה המסוננים למקומיים Drinking Water והם קונים אותם בכלום כסף, בגלונים. לפחות אין עוד צורך להיזהר במסעדות / בתים מקומיים ומותר ללגום מים קרים ועם קרח.
פעם, בטיול הגדול, התנזרנו מטעמי בטיחות מקרח מקומי ועל כן, כשהיינו מזמינים כוס מיץ בתאילנד ומבקשים ללא קרח. נאלצנו לשלם תעריף גבוה יותר למיץ ללא קרח…
ואי אפשר בלי רגע נוסטלגי של ממש: בטיול הגדול – טיול בו חיינו מעשרה דולר ליום לשנינו, כולל הכל! לא היינו מספיק "עשירים" לקנות מים מבוקבקים ועל כן היינו שותים מים מקומיים בתוספת נכבדה של נוזל יוד, שהיה אמור לטהר את המים ולהפוך אותם ראויים לשתייה. הטעם היה מזעזע. הצבע היה צהבהב ואנחנו היינו די הרבה פעמים חולים…
ביום הולדתי, באגרה שבהודו, התפנקתי בבקבוק מים מינרלים אמיתיים!
nam plao -מים רגילים לא מבקבוק. מי ברז.
nam kowat – מים מבוקבקים.
nam tom – מים רתוחים.
nam duem – מי שתייה .
nam yen -מים קרים.
nam kang -קרח.
nam rawn -מים חמים .
nam un -מים חמים לרחצה.
nam tok – מפל.
