הזהב הצהוב של מדינת קרלה
קרלה - טעימה מהודו בצורה הנעימה ביותר
מצטרפים לטקס השכבת האלה מינקשי במקדש העצום של העיר מדוראי. נכנסים למקדש מאחד השערים הרבים (רצוי לבדוק מראש, עד איזו שעה פתוח השער) וזה די מאתגר לזכור מהיכן נכנסים, על מנת לזכור מהיכן לצאת ולו רק בלבד לאסוף את נעליכם, אשר הפקדתם בכניסה למקדש…הטקס עליז ומרובה רעש, קטורת ומשתתפים. תבדקו מראש את שעת תחילת הטקס
לשתות לאסי זעפרני הכי טעים שיש בהודו: לאסי זעפרני : טעים ביותר בכיכר השוק בג'ודפור רג'סטאן. אבל אם אתם לא שם כעת:קחו רוויון. השרו קמצוץ חוטי זעפרן אמיתי (היזהרו מחיקוים – סיבי קוקוס צבועים באדום) במעט מים רותחים לפחות כשעתיים. הכינו מעט אבקת הל טחון. ערבבו הכל עם מעט סוכר, על פי טעמכם. מוסיקה הודית
לרגע, הפכתי אני והמצלמה לאטרקציה המקומית ברחובות ג'יפור. כי בהודו, אף פעם לא משעמם. ג'יפור העיר הורודה 2011
אמנות קאתאקלי: סיפור – משחק בו השחקן מספר ומביע רגשות באמצעות תנועות הגוף והעיניים. איפור והכנת השחקן אורכת שעות ארוכות. לעיניים, להעצמת המבע, מוחדרים גרעיני מלון, על מנת להאדימן. את אמנות הקאתאקאלי לומדים שנים ארוכות בבתי ספר מיוחד בקרלה. השחקן המאופר, צולם בעת פסטיבל פילים מגניב בעיר קויאם שליד החוף המפורסם וארקלה בקרלה. קרלה הודו
כך מכינים מלימון אחד, לימונדה לשניים. ולמרות שהיה חם ומאוד רצינו לשתות כוס לימונדה הודית, לא שתינו. חששנו לבאות. ובתמונה : אני ושומר הסף, במלון בפושקאר 2010
"חשבתי שאת אחותו הגדולה"… מחמאה אדירה, שקבלתי מצעירות ישראליות, בעת המתנה לטיסה מומבאי – דלהי…כנראה שהיו קצת עייפות ובכל זאת, לקחתי. טיול עם הילד, כשהתפקידים מתהפכים, והוא הופך למבוגר האחראי ואני סתם אמא, אשר מנסה לצבור כמה שיותר שעות עם הילד, לפני שארד לאחור בסולם העדיפויות הפרטי שלו. וכך, מוצאת עצמי בטיול מפנק וגם קצת