בשנת 1984 – 1985, היינו בביקור הראשון שלנו בבנגקוק, שמאז הפכה להיות עבורנו, בירת הארץ הנהדרת ביותר בעולם. בבנגוק, היינו עדים אז, לטקס המפואר של שריפת גופת מלכה. מבנים שלמים הוקמו בפארק לומפיני שבבנגקוק. נצבעו ביד אומן וצופו זהב. והכל, על מנת להעלותם באש, בתום תקופת האבל. אינני יודעת מי היתה המלכה אשר נפטר. אולי
הי דרומה מבנגקוק – נובמבר 2017 לא יכולים שלא לתהות לגבי כמויות תחנות העצירה לצפייה בנוף, הכל כך רבות ופזורות לאורך הכבישים הצדדים בסאמוט סאקון. מסתבר שאלו אינן בריכות דגים, למרות שלאורך הדרכים פזורים מתקני ייבוש רבים ובהם מתייבשים דגים . וגם לא שדות אורז, משום שאין אנו רואים כלל, את גבעולי האורז או את
לאורך החופים נראים דייגים, הולכים הלוך וחזור בתוך המים הרדודים ו"מסיעים" רשתות כחולות. כאילו גורפים ומעלים משהו מתחתית הים. כשפתחנו חלונות, היכתה צחנה עזה. סירחונם של אלפי שרימפסים קטנטנים – כאלה, שלא יזכו להגיע לבגרות וכעת לאחר שנשלו מהים, נשארו להתייבש לאורכי החופים וסיימו חייהם בתוך צנצנות קטנות, כממרח שרימפס עז ריח וטעם. ממרח שרק תאילנדים מסוגלים
בבית מלון חביב, על שפת הים, אי-שם במפרץ בנגקוק. בפרצ'ופ קירי קאן. אז הוא אמר לי: "מה הכיף הזה שלך להיות כל כך הרבה זמן בים ? תנועת הגלים ? הנעימות שבמים ?" ניסיתי להסביר לו. שכח, שאי פעם לפני יותר מיובל שנים, התערסל בחמימות מי השפיר -תשעה חודשים… לא השתכנע. יצא מהים. יחכה לי
אין מילים לתאר את היופי הזה מטיילים לאורך מפרץ בנגקוק – נובמבר 2017
כבר שבוע שאנחנו מטיילים לאורך מפרץ בנגקוק.שוב ושוב מתאחסנים במלונות מדהימים וריקים מאדם. רק אנחנו והצוות. מגניב ומקסים מצד אחד. (כנראה שאנחנו ממש מחוץ למסלול. מחוץ לעונה). אך מצד שני, אני מקווה כי התאילנדים החביבים, אנשי צוותי המלונות הריקים, זוכים לקבל משכורות, למרות המלונות הריקים. אנחנו בהחלט שמחים לתרום את חלקנו במאמץ. המלון בעיצוב מסורתי.
כאשר הגשם "מיטפטף" בחוף הים, בתאילנד מתעוררים לבקר אפור וגשום סביב לנו צמחייה טרופית, יפיפייה ושטופת גשם. על כן היא נקראת – טרופית. אני נזכרת בצמחי הגינה שלי בביתי, במדבר ומעריצה אותם עוד יותר, על יכולת הישרדותם באקלים הקיצוני של הערבהכיף להיות צמח בתאילנד הטרופית, הגשומה! גשם, כשאתה בתאילנד. בעיקר אם אתה בקטע של חוף,
אמר לי, זה שנוהג עבורי כבר יותר משלושים שנים: "וזה מה שאני אוהב. לנסוע בנופים היפים הללו. לעצור מדי פעם באיזו מסעדה ולאכול מטעם מקומי. (בתקווה שימצא עבורי, הצמחונית, משהו טעים גם) ולמרות שלפעמים, התענוג מהאוכל קצר וכהרף עין, הוא עוזב את הגוף, עדין שווה כל ביס". אם זה מה שהוא אוהב. גם אני אוהבת.
נא להכיר : מטעי דקל השמן הנה הוא – האחראי לאותיות הקטנות, שמעולם לא קראנו, אשר רשומות בגב מוצרים רבים בתחום המזון והקוסמטיקה והביו-דיזל: דקל השמן– בכבודו ובעצמו. . מטעים עצומים של דקלים יפיפיים שתפרחתם מגדלת פירות אדומים, מהם מופק שמן עץ הדקל, עליו ניתשת מערכה שלמה. האם הוא יותר בריא ממזיק או להיפך? והאם הוא